עולם העסקים בישראל מלא בציניות ובחישובים של מה יוצא לי מזה. אבל יחסי אנוש בעסקים? זה משהו אחר לגמרי. במקום עוד טקטיקת מכירה קרה, הכל מתחיל בסבלנות פשוטה למי שעומד מולך.
המפגש היומיומי שמזכיר לנו להיות בני אדם
עמדת פעם בתור וראית מישהו פשוט מדבר יפה למי שעובד מולו? זה נהיה מחזה נדיר. מישהו כתב לי לא מזמן מילה טובה על הסבלנות שהפגנתי כלפי עובד בסופר. על פניו, מחמאה נעימה. אבל עצם העובדה שסבלנות אלמנטרית הופכת למשהו שגורר מחיאות כפיים מראה בדיוק לאן הגענו.
התרגלנו לחפש כוונות נסתרות בכל מפגש. כשיועץ עסקי מדבר עם מנכ”ל של חברה, כולם מבינים מיד את האינטרס. יש פה לקוח פוטנציאלי, יש הצעת מחיר באופק, ויש רווח שמחכה מעבר לפינה. כשמדברים על יחסי אנוש בעסקים, רוב האנשים מתכוונים למעשה לנטוורקינג מחושב או לשימור לקוחות. הם משוכנעים שכל שיחה היא רק שלב נוסף בדרך לסגירת עסקה.
לא כל מהלך בחיים צריך להסתיים בחשבונית.
האמת, יש פער עצום בין עזרה מתוך כדאיות לבין עזרה שבאה מאכפתיות טהורה. כשאתה עוזר רק למי שיכול לקדם אותך או לשלם לך, אתה לא מתנהג באנושיות. אתה פשוט מנהל משא ומתן. עובד הסופר שאל שאלה, והתשובה שהוא קיבל לא הייתה קשורה לתקציב שלו ולא לשאלה אם הוא ירכוש ליווי מתישהו. היא ניתנה פשוט כי מולך עומד אדם שצריך עזרה.
- לא למדוד אנשים לפי התג שמודבק להם על החולצה.
- לא לסנן שיחות לפי פוטנציאל ההכנסה שהן מייצרות.
- כן לעצור רגע, להקשיב בסבלנות ולתת מענה אמיתי.
- כן להבין שמרקם החיים כאן תלוי בגישה האישית שלך.
זה לא דורש תקציב שיווק. זה גם לא דורש זמן מיוחד. תהיה נחמד. פשוט ככה.
למה יחסי אנוש בעסקים קודמים לכל אינטרס כלכלי
קל לחשוב שעולם העסקים פועל רק לפי אקסלים, חוזים ולידים. אבל זו טעות קריטית. חברות לא סוגרות עסקאות עם חברות אחרות. אנשים סוגרים עסקאות עם אנשים. ברגע שאתה מפשיט את כל התארים, הסטטוסים והחליפות, נשארת רק היכולת שלך לתקשר בגובה העיניים.
רוב בעלי העסקים מחפשים את האינטרס הבא. הם בודקים מראש מה ייצא להם מכל שיחה. האמת, המוניטין המקצועי שלך לא נבנה בחדרי ישיבות ממוזגים כשאתה מנסה להרשים מנכ”ל של חברה גדולה. הוא נבנה דווקא בשגרה הפשוטה, מחוץ למשרד, ברגעים שבהם לכאורה אין שום רווח על הפרק. היחס שלך לשליח, המענה הסבלני לעובד בסופר ששואל אותך שאלה, או הדרך שבה אתה מתייחס לאדם שברור שלא יקנה ממך שום שירות.
שם נמדד האופי שלך.
- לא למדוד בני אדם לפי שורת הרווח שהם מייצרים לך.
- כן לתת יחס הוגן ומקשיב לכל מי שעומד מולך ביומיום.
- לא לעטות מסיכה מקצועית רק כדי לסגור עוד עסקה.
- כן להבין שאמפתיה פשוטה מייצרת אמון שאף קמפיין לא יכול לקנות.
כשאתה תופס יחסי אנוש בעסקים מתוך מקום נקי ולא כטקטיקה שיווקית, הסביבה קולטת את זה מיד. אנשים מזהים מניפולציות בשניות. הם יודעים מתי הנחמדות נועדה לשרת מטרה עסקית ומתי היא מגיעה מאכפתיות אנושית כנה. מי שיודע לגלות סבלנות ונועם ברחוב או בתור לקופה, הוא בדיוק האדם שיסמכו עליו בעיסקאות המורכבות ביותר.
מעבר למכירות: הערך של עזרה ללא תנאי
רוב בעלי העסקים מסתכלים על העולם דרך פילטר צר של מכירה. כל אדם שהם פוגשים ברחוב או ברשת עובר סינון מהיר: האם יש פה עסקה, או שזה בזבוז זמן? הגישה הזו אולי נשמעת פרקטית, אבל המחיר שלה כבד. היא מרוקנת כל אינטראקציה מכנות והופכת אותך לאדם שמונע רק מאינטרס.
זה עיוורון מוחלט.
מישהו כתב לי לא מזמן על מפגש מקרי:
“שאפו על הסבלנות והיחס לעובד בסופר”
אותו עובד שאל אותי שאלה פשוטה, ועצרתי כדי לענות לו בסבלנות. על הנייר, בתור יועץ, הציפייה האוטומטית היא להשקיע זמן רק במי שיכול לרכוש ממך שירות. אין כאן חוזה שנחתם ואין חשבונית בסוף החודש. אבל יש משהו חשוב בהרבה: הרצון הפשוט לעזור לבן אדם אחר בלי לבדוק מה יוצא לך מזה.
האמת, יחסי אנוש בעסקים נמדדים בדיוק במקומות שבהם המצלמות כבויות ואין שום רווח כספי באופק.
- לא למדוד אנשים לפי גודל הארנק שלהם.
- לא להפוך כל שיחה למלכודת מכירה סמויה.
- כן לעצור ולהקשיב למי שפונה אליך לעזרה.
- כן לתת מענה סבלני ומכבד לכל אדם באשר הוא.
אנשים מזהים כוונות אמיתיות תוך שניות. כשאתה פועל מתוך חיבור אנושי פשוט ולא מתוך רדיפה אחרי הליד הבא, משהו בתפיסה שלך משתנה מהיסוד. תהיה נחמד. זה לא עולה כסף, וזה משפר את איכות החיים של כולנו כאן.
איך לתרגל סבלנות ברגעים של עומס ושחיקה
הטלפון מצלצל בלי הפסקה, המיילים נערמים, והפתיל מתקצר. ברגעים כאלה, הדבר הראשון שנעלם הוא היכולת לראות מי עומד מולך. רוב האנשים פשוט מתפרצים או מנפנפים את מי שמבקש עזרה. מניסיוני, סבלנות אמיתית לא נמדדת בימים רגועים, אלא בדיוק כשהכל לוחץ ומעצבן.
קל לחשוב על יחסי אנוש בעסקים רק כשמדובר בלקוח שמשלם לך כסף. זו טעות. היחס שלך לאנשים נמדד דווקא באינטראקציות הקטנות והשקופות ביום יום. בקופאי בסופרמרקט, בשליח שמביא חבילה, או בעובד זוטר ששואל שאלה שנראית לך מיותרת.
לכולם קשה לפעמים.
כל אדם שאתה פוגש סוחב איתו שק של דאגות, חשבונות, בעיות בבית או סתם שחיקה פיזית. ברגע שאתה מפנים שחוסר הסבלנות שמולך הוא כמעט אף פעם לא אישי נגדך, קל יותר להוריד את האגו. במקום לתקוף בחזרה, אתה פשוט מקשיב.
הקשבה פעילה היא לא סיסמה של סדנאות ניהול. היא כלי עבודה יומיומי. כשמישהו מדבר איתך ואתה באמת מקשיב במקום להביט במסך או לחשוב מה תענה, הלחץ בחדר יורד בחצי.
איך מתרגלים את זה בפועל כשעמוס?
- עצור לשלוש שניות שלמות לפני שאתה מגיב למי שפונה אליך.
- הקשב עד המילה האחרונה בלי לקטוע ובלי לתכנן תשובה בראש.
- הסתכל לבן אדם בעיניים וזכור שגם הוא מנסה לסיים את היום בשלום.
זה דורש תרגול. בהתחלה זה מרגיש מאולץ, אבל אחרי כמה ימים תגלה שזה משנה לחלוטין את כל האווירה סביבך.
ההשפעה המצטברת של נחמדות על החברה כולה
העובד בסופר לא עומד מולך במקרה. הוא שם אחרי שבע שעות על הרגליים, אחרי עשרות לקוחות חסרי סבלנות שפרקו עליו עצבים. ואז אתה מגיע, מסתכל לו בעיניים, מחייך ואומר מילה טובה אחת.
זה משנה הכל.
רוב האנשים מקפידים על יחסי אנוש בעסקים רק כשיש מולם לקוח עשיר או משקיע גדול. זו טעות נפוצה. היכולת להקשיב ולהתייחס בכבוד לא נמדדת מול מי שיכול לשלם לך, אלא דווקא מול מי שלא מביא לך שום רווח מיידי.
- לא לפרוק את הלחץ של היום שלך על הקופאי או על המלצר.
- לא להתעלם מאדם שפנה אליך בשאלה פשוטה, רק כי הוא עובד בעבודה שחורה.
- כן לזרוק חיוך קטן ומילה טובה שמרימה לו את שאר המשמרת.
- כן לזכור שכל מפגש כזה משפיע על מצב הרוח של מישהו אחר.
האמת, יש כאן תגובת שרשרת מדבקת. נותן שירות שקיבל יחס סבלני מעביר את הסבלנות הזו הלאה לעשרה לקוחות אחרים שעוברים אצלו בתור. אותם אנשים יוצאים מהחנות רגועים יותר, נוהגים בזהירות בכביש, ולא צועקים על הילדים שלהם כשהם חוזרים הביתה. איכות החיים של כולנו נבנית מהאינטראקציות הקטנות האלה, מטר ליד מטר.
סביבה נעימה יותר לא נולדת מהצהרות גדולות. היא נוצרת מההחלטה שלך להפגין אנושיות יומיומית ופשוטה.
זה לא עולה לך שקל.
סיכום
קל לחשוב שכל שיחה בעולם העסקים חייבת להסתיים בחשבונית, בפגישת מכירה או בליד חדש. מי שחושב ככה מפספס את העיקר. רוב האנשים שומרים את החיוך ואת הסבלנות רק למי שיכול לשלם להם, אבל אנשי עסקים חזקים באמת מתייחסים לכולם בדיוק באותה צורה.
האמת, סבלנות ואכפתיות הן לא איזה מהלך שיווקי מחושב. הן פשוט בחירה יומיומית שלא דורשת ממך שום משאב מיוחד.
זה לא עולה כסף.
זה לא דורש זמן מיוחד, וזה בטח לא דורש תואר מתקדם. ברגע שמפנימים את זה, כל התפיסה סביב יחסי אנוש בעסקים משתנה מקצה לקצה. בפועל, אתה לא עושה עסקים עם חוזים או עם חברות, אלא עם בני אדם. כשאתה ניגש לכל אדם בסבלנות, בין אם מדובר בשותף פוטנציאלי למיזם ובין אם מדובר בעובד שמסדר מדפים בסופר, אתה בונה את הדבר הכי יקר שיש: אמינות, כבוד הדדי ונוכחות אנושית אמיתית. משם בדיוק מתחילה צמיחה אישית, ומשם צומחים גם עסקים יציבים לאורך זמן.
רו
שאלות נפוצות
כיצד יחסי אנוש טובים תורמים להצלחה עסקית?
האם יש מקום לעזור לאנשים ללא כוונת רווח מיידית בעסקים?
איך אפשר לפתח יותר סבלנות במפגשים יומיומיים?
למה חשוב לגלות סבלנות במיוחד כלפי נותני שירות ועובדים?






