את אלעד הדר פגשנו אחרי שנחשפנו לשיעור היומי שהוא מעלה ושולח כל בוקר, ששה ימים בשבוע, מסתבר שעד היום הוא צילם מעל 5,000 שיעורים כאלה. כדי לענות על השאלה איזה מטורף מצלם 5,000 סרטונים ולמה הוא עושה זאת, נענה בהמשך, קודם נתחיל עם סקירה קצרה למי שלא מכיר את אלעד הדר.
אלעד הדר, יליד נס ציונה בן 45 נשוי ואב ל-5 ילדים, בעלים של חברת הייעוץ Success ייעוץ עסקי מהחברות הגדולות והמצליחות בארץ, נכון לראיון זה אלעד עוסק כבר 22 שנה בייעוץ עסקי ורצינו לפצח את המאפיינים שעזרו לו להצליח בצורה כזאת יוצאת דופן.
מיד לכדה את תשומת ליבנו, עובדה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה ואולי זה הסוד מאחורי ההצלחה שלו או אולי הזרע הראשון והחשוב בהתפתחות שלו בחיים, אלעד הדר גדל במשפחה של אלופים, אבל לא אלופים בעסקים אלא בספורט, אלעד גדל בבית שבו אביו, יורם הדר, מבכירי ענף הג’ודו בישראל בעל חגורה שחורה וכיום בעל דאן 8 (אחת מדרגות הג’ודו הגבוהות בארץ), שופט אולימפי, מקים נבחרת הנשים בישראל ושלל תארים נוספים ואם אתם חושבים ששם זה נעצר אז חכו, אמו, זהבה הדר, שופטת ומאמנת ג’ודו בעצמה, בעלת חגורה שחורה דאן 3 וכמובן שזה לא פסח על האחים שלו שהיו (כל אחד בזמנו) אלופי ישראל מספר פעמים.
לא מפתיע שאלעד הדר התחיל להתאמן טרם מלאו לו 6, אלעד מספר שלא רק שאבא שלו לא נתן לו הקלות, אלא החמיר איתו יותר מהאחרים כי רצה שישמש דוגמא, אלעד נזכר שכילד לא ממש אהב להתאמן והיה חומק מאימונים כדי לצפות בתכנית הטלויזיה “רובוטריקים” שהיו בדיוק בשעה של האימון, הוא לא נולד עם מאפיינים של מתמיד סדרתי, אלא דבר שהתפתח בו במהלך השנים וזוקף הרבה מההצלחה שלו למסגרת אימונים, למטרות, לכך שיש קבוצה, הוא למד לעמוד בזמנים, שם על עצמו משמעת וקיבל עונשים כמו כל ילד אחר, אם איחר לאימון.
בג’ודו אין דבר כזה לאחר לאימון או לחימום, אם אתה מאחר או שוכח בגד או חגורה – אתה יורד לשכיבות סמיכה בזמן שכולם מתחממים תוך כדי משחק כזה או אחר ודואגים שתזכור שלא משתלם לאחר, אלעד צוחק ואומר שעכשיו הוא מבין מאיפה יש לו את ההרגל שלהקדים זה להגיע בזמן ולהגיע בזמן זה לאחר.
זה מדהים לחטט לאלעד הדר בראש ולהבין מאיפה התחילו העקרונות של המצליחנות שמאפיינים אותו היום והוא דואג להעביר את המסרים האלה מדי יום בשיעורים היומיים ששולח לאלפים שמנויים, אפילו הוא בעצמו מופתע כשנזכר מאיפה הכל התחיל.
אלעד הדר מספר שלא היה ילד תחרותי והדבר הזה נבנה אצלו לאט, בהתחלה כמו כל ילד חיפש לשחק יותר מאשר לנצח ובכלל בתחרות הראשונה שהשתתף בה, החליט לפרוש מיד אחרי שהפסיד. אלעד נזכר שהתחרות הייתה ,אליפות נס ציונה הפתוחה” הוא היה בערך בן 8 התאמן כבר שנתיים והרגיש אלוף, הלא הוא הבן של יורם הדר המאמן הידוע, אז בטוח זורם בו דם של אלופים, חדור מוטיבציה ועם מבט קשוח שפשף את רגליו במזרון כמו שור שעולה לקרב, השופט נתן את הקריאה להתחלת הקרב ותוך 30 שניות עוד לפני שהבין מה קורה אלעד מצא את עצמו על הגב כשהשופט צועק “איפון” והקרב נגמר, אלעד מספר שירד בוכה, לא מהמכה של המזרון אלא מהמכה הכואבת לאגו. כשאביו ניגש אליו בתום הקרב, אלעד הצהיר בפניו בשיא הביטחון שהוא פורש מג’ודו שכאן הקריירה שלו מסתיימת והוא לא רוצה להמשיך כי ג’ודו זה לא בשבילו. אביו חיבק אותו ואמר לו שכדי לנצח זה בסדר קודם להיכשל וזה חלק מהתהליך ולמעשה לימד אותו את השיעור השני לקראת חייו העסקיים – אי אפשר תמיד לנצח ולהצליח וצריך ללמוד להיכשל לפני שמנצחים.
אלעד הדר מציין שכיום זה אחד הדברים שקשים לכל בעל עסק שהוא פוגש, אכזבה וכישלון הם רגשות עוצמתיים, אף אחד לא אוהב להידחות ולא להצליח או להיות מובס, אבל זה חלק מהחיים, לא כל עובד שאתה מגייס יישאר איתך לנצח ולא כל לקוח יהיה אתך כל החיים ולרוב דברים לא יקרו בדיוק כמו שתכננת, החוכמה היא להיות חדור מוטיבציה ולהמשיך להילחם על המטרה עד שמשיגים אותה.
אלעד מספר שהמשיך להתאמן פשוט כי האחים שלו התאמנו ולא באמת עם איזו שאיפה מיוחדת עד שראה את אחיו הבכור[ רני הדר, זוכה פעם אחר פעם בתואר אלוף ישראל, אלעד מספר שרני היה ספורטאי סופר מוכשר ואם היתה לו את התמיכה שיש היום בארץ בספורט, אז היה בטוח אלוף אולימפי. רני כמעט בלי שום תמיכה הגיע להיות מקום חמישי בעולם והיה עילוי בתחום, אלעד העריץ אותו והחליט שהוא רוצה להיות כמוהו, היתה רק בעיה קטנה, אלעד לא היה קרוב לכישרון של רני, לא היו לו את המאפיינים הפיסים, היכולת, הכח, הסיבולת והמהירות, כמובן שזה נבע גם מהבדל בקטגוריית המשקל, אלעד כנער התחרה במשקל עד 86 ק”ג ורני היה גדול ממנו ב 7 שנים והתחרה במשקל עד 65 ק”ג כמובן שככל שאתה “קטן יותר” אתה זריז יותר אבל גם ביחס לקטגוריית משקל, אלעד מספר שלא היה מהמבריקים והכישרוניים, זה לא מנע ממנו לקבל החלטה שהוא רוצה שיכריזו ברמקול של האולם “אלעד הדר אלוף ישראל” אלעד החליט לקחת על עצמו משטר אימונים קפדני, שמירה על המשקל, התחיל להתאמן יותר ויותר עבר להתאמן 6 פעמים בשבוע ונסע באוטובוסים למרכזי אימון אחרים בהם אבא שלו לא אימן כדי למצוא יריבי אימון חזקים שהוא לא מכיר ולשפר את היכולות שלו.
אליפות ישראל הראשונה הגיע אבל התואר אלעד הדר אלוף ישראל לא הושמע בשום רמקול כי אלעד הפסיד בחלק מהקרבות ולבסוף לקח את המקום השלישי המכובד, כמו שבטח כבר הבנתם אלעד הדר לא וויתר והתאמן יותר חזק לקראת אליפות ישראל. שנה לאחר מכן ובאליפות השנייה הצליח להגיע לקרב הגמר, רק שם פגש מישהו שאתם בטוח כבר מכירים בשם אריק זאבי שבטח לא צריך להציג, אריק היה הרבה יותר כשרוני בג’ודו מאלעד וניצח אותו בקרב הגמר.
אלעד החליט להכין את עצמו טוב יותר לשנה שלאחר מכן ולהגיע מוכן לקראת אריק זאבי, מיד בתחילת העונה החדשה אלעד החליט שישתף בכל תחרות אפשרית כדי לצבור יותר ניצחונות וניסיון וגילה שאריק עבר קטגוריית משקל ואמר לעצמו שזהו הדרך למקום הראשון סלולה אבל בחיים כמו בעסקים שום דבר לא הולך בקלות ובתחרות הראשונה בתרגיל לא מוצלח היריב בקרב עשה על אלעד, גרם לכך שאלעד פרק את הכתף. אלעד מספר שהיד שלו היתה מאחורי גבו במקום מקדימה, ולפי חוקי הג’ודו אם עולה רופא לקרב המשתתף פשוט נפסל, אלעד ביקש שלא יעלה רופא, הושיט יד חיפש את השרוול של היד ובלי לחשוב יותר מדי משך את הזרוע פנימה, צרחה קטנה וחזרה לקרב, בתחרות הזו אלעד לקח שוב מקום שלישי.
אחרי התחרות עמדה בפני אלעד אפשרות לפרוש ולעבור ניתוח ולהפסיד את העונה או להמשיך לתחרויות הבאות בידיעה שהכתף בסכנה ויכולה לצאת מהמקום.
היריבים של אלעד שידעו על החולשה בכתפו, ניצלו זאת קרב אחרי קרב ולאליפות ישראל אלעד הגיע עם כתף משוחררת לחלוטין כי רצועות שמתארכות לא חוזרות למקום שלהן ואחרי 5 פריקות כתף אלעד מספר וצוחק שלפעמים היה שוכח את מצב הכתף ותוך כדי משחק היה זורק כדור ביד ימין והיד הייתה רודפת אחרי הכדור…
מסתבר כשמגיעים לאליפות ישראל כולם רוצים להיות על הפודיום והחלום של אלעד שישמעו אלעד הדר אלוף ישראל הוא לא המצאה או רעיון בלעדי שלו, בכל קרב הקשו עליו יותר ויותר כולם ידעו מה נקודת התורפה לא חששו לנצל אותה, אלעד ניצח את כל הקרבות והעפיל לגמר הקרב. הקרב התחיל ואלעד הוביל בנקודות ואז קרה הגרוע מכל הוא פרק את הכתף בצורה חמורה עד רמה כזו שהיד שלו התנדנדה לצד הגוף בלי יכולת לעשות בה שום שימוש וכמו שיודעים בג’ודו זה ספורט מגע ותמיד עושים שימוש בשתי הידיים למעט בתרגילים מסוימים. אלעד סרב שרופא יעלה לקרב לטפל בו כדי לא להיפסל והחליט פשוט לשמור על ההובלה עד שיגמר הזמן כדי לקבל הכרעה בנקודות, כל דקה עברה כנצח, הכאבים היו איומים, לנצח עם שתי ידיים ושתי רגליים זה לא פשוט ולנצח עם יד אחת זה קשה פי כמה, אלעד מספר שהכל עניין של כוח רצון והכל התנהל אצלו למעשה בראש, אלעד ניצח את הקרב ובאליפות ישראל השלישית בחייו שמע ברמקולים סוף סוף את מה שיחל לו כל כך הרבה זמן “אלעד הדר – אלוף ישראל”.
אחרי התחרות נקבע לאלעד ניתוח שחזור שלם של כתף ימין, הניתוח ארך 6 שעות בהרדמה מלאה תוך כדי ששני רופאים מומחים משחזרים ומקצרים את כל הרצועות והשרירים בכתף שלו, אחרי השיקום אלעד ניסה לחזור להתאמן אך הכתף הייתה במצב לא טוב ונאלץ לפרוש, אם אתם חושבים שהוא פרש מספורט לגמרי אז זה ממש לא קרה.. אבל לזה כנראה נצטרך להקדיש כתבה אחרת כי ספורטאי ולוחם זה בדם ואלעד לא מוותר על המקום הראשון לא משנה במה שהוא עוסק. נספר שכיום הוא אלוף ישראל (כמו שהוא קורא לזה “ספורט של שמנים”) בנהיגה ספורטיבית בראלי וראלי קרוס, מרוצי מכוניות, תחביב שהפך לספורט תחרותי.
אז האם נולדים אלופים? התשובה היא בהחלט לא. האם אפשר ללמוד להיות אלופים? בהחלט כן!
אלעד הדר זוקף לגמרי את ההצלחה שלו היום, לבסיס שההורים שלו והספורט התחרותי הקנו לו, הוא אומר שחד משמעית קל להצליח יותר בעסקים עם מי שהיה ספורטאי מקצועי או אפילו נגן מקצועי, מקצוענים יודעים להיכשל, יודעים להתמיד, לא מתעצלים ולא מפחדים מאתגרים, יודעים מה זו משמעת ואפילו דבר בסיסי כמו עמידה בזמנים הוא טבעי להם.
אלעד הדר – אלוף שמגדל אלופים בעסקים, תמשיך להצליח ואנחנו נמשיך לעקוב.